בס"ד.
שלום הרב.
מידי פעם נוהגים האנשים בבית הכנסת שלנו, כשנפגשים זה עם זה או כשיורדים מעליה לתורה, לתת נשיקה בלחי כאות תודה ושלום לחבריהם. ושאלתי היא: האם מותר לאדם לנשק את חברו או ילדיו בבית הכנסת?
תשובה:
שלום וברכה.
הגמרא אומרת שיש חיוב מורא וכבוד בביכנ"ס – "את מקדשי תראו" (ברכות ו).
כפועל יוצא מכך כתב הרמ"א (שולחן ערוך צח, א) כך:
"ואסור לאדם לנשק בניו הקטנים בבית הכנסת כדי לקבוע בלבו שאין אהבה כאהבת המקום".
ובספר חסידים (סימן רנ"ה) הוסיף שאסור לאדם לנשק את חברו לפני רבו. אך לאחר שקרא בתורה מותר לנשק את ספר התורה כמו שנאמר "ישקני מנשיקות פיהו".
מרן הרב קוק זצ"ל (שו"ת אורח משפט, אורח חיים, סי' כב) כתב שאין כוונת הרמ"א רק לבניו הקטנים אלא לכל אדם והסכים עמו הרב עובדיה שאסור לנשק אף אדם בבית הכנסת (יחוה דעת ד, יב על פי הבן איש חי, ויקרא יא).
אמנם הרב בן ציון אבא שאול (אור לציון ב, מה) כתב שאין למחות ביד מי שנוהג לנשק בבית הנסת ויש להם על מה לסמוך.
וכן בשו"ת מקווה המים לרב משה מלכה זצ"ל, רבה של פ"ת (ח"ה עמ' ל"ט) כתב להקל בזה רק כשיורדים מס"ת שהוא כמו אמירת "חזק וברוך" והוי כחיזוק ידי התורה. ועוד, שאם מנשק אדם שגדול ממנו הוי כ"מפני שיבה תקום". אך אסר לנשק בניו ובנותיו הקטנים סתם ללא סיבה.
וכ"כ הרב משאש (ח"א סי' ל"ט) להקל לנשק כשיורדים מס"ת. והוסיף לחזק שמש"כ הרמ"א הוא דווקא בקטנים שיש לאדם אהבה רבה עליהם. אך סתם נשיקה וחיבוק לגדול לא הוי בזה כמיעוט אהבה לה' אלא רק דרך חיבה וידידות. והוסיף שכשמנשק את מי שיורד מס"ת הוי ככבוד לתורה עצמה.
לסיכום: המחמיר שלא לנשק אף אדם בבית הכנסת תבוא עליו ברכה. והרוצה להקל, בפרט כשאדם אחר ניגש אליו על מנת לנשק אותו, יש לו על מי לסמוך.