איזהו העשיר? השמח בחלקו. רבי שלמה אבן גבירול (הרשב"ג) כותב משל נפלא על מלך שפנה ליהודי חכם ואמר לו, "בקש ממני כל מה שתרצה, ואתן לך". צחק החכם ושאל- "ולמה אקח ממך, אם אני עשיר יותר?" תמה המלך. "כיצד אתה עשיר יותר ממני?" ענה לו החכם- "מפני שאני מסתפק במעט שיש לי יותר משאתה מסתפק ברוב שיש לך". הרשב"ג ממשיך וכותב:
ראש ההסתפקות והזריזות –
שלא יגדל בעיניך הרב של זולתך,
ולא ימעט בעיניך המעט שלך,
ואל תשקול מי שלמעלה ממך – בך.
כל אדם סוחב איתו תיק. אנחנו לא רואים מה יש בתיק של אחרים, אבל יש לנו נטיה לחשוב שהתיק שלנו כבד יותר. אנשים שיש להם הרבה בדרך כלל גם ירצו יותר, והם לא ידעו שובע. הם לא יהנו ממה שיש להם, ממה שכבר השיגו, הם ירצו להשיג עוד ועוד. במשפחת לוי, אם המשפחה רות היתה משכימה קום, יוצאת לריצה, חוזרת הביתה למקלחת קצרה ומזדרזת להתארגן, להסיע את הילדים למסגרות ולצאת לעבודה. כאשר היתה חוזרת בערב, היתה משחררת את המטפלת, או את המנקה, או את הגנן. לאחר מכן היתה יושבת לאכול משהו קטן ועוברת על ההודעות בתיבת המייל והדואר. בעלה של רות חי גם הוא במסלול מקביל, ומדי פעם הם היו נפגשים במטבח או בסלון ומעדכנים זה את זו במה שהתחדש ומה שיש לעשות, בעיקר סביב ענייני חינוך הילדים. יום אחד חזרה הגברת רות נסערת מריצת הבוקר שלה ופגשה את בעלה במטבח, לפני שיצא לעבודה. "מה קרה?" הוא שאל את אשתו. "מה שקרה זה השכנים החדשים שלנו, משפחת כהן!" רטנה רות בכעס. "בכל בוקר אני רואה אותם דרך החלון יושבים אוכלים ארוחת בוקר יחד, מדברים, מורחים את הזמן וצוחקים. אני לא מבינה את זה. מאיפה להם יש את הזמן שלנו אין? אנחנו נעזרים בגנן, מטפלת, מנקה, להם אין כ-ל-ו-ם והם עדיין מוצאים את הזמן לאכול יחד ולספר בדיחות. מה עשינו לא נכון? איפה אנחנו טועים?" בעלה חכך בדעתו ולאחר מכן ענה בביטחון "כמו שאמרת, אין להם כלום" "למה אתה מתכוון?" שאלה רות בעניין. "חכי ותראי." ענה בעלה, וחייך כזומם מזימה. ביום למחרת, לפני שיצא לעבודתו, השאיר הבעל בתיבת הדואר של הזוג כהן צ'ק חתום על סך 1000שקלים. כאשר רות שבה מריצת הבוקר שלה, היא הקשיבה לשיחת הזוג על מפתן הדלת. מר כהן הראה לאשתו את הכסף שקיבלו משכניהם, יחד עם מכתב "לשכנינו היקרים, ברוכים הבאים." שניהם פרצו בקריאות שמחה. עוד באותו היום דפקה הגברת כהן על דלת ביתה של רות והודתה להם בחום על המתנה. "בעלי מפרנס יחידי," אמרה, "ובזכות התשורה שלכם נוכל עכשיו לקנות את מייבש הכביסה שתמיד רציתי." רות הנהנה, מנסה להבין מדוע בעלה שילם סכום כסף כל כך גדול לזוג. ביום למחרת כאשר החזירה את הילדים מהחוג הבחינה בשכנתה רות על מפתן דלת ביתם, ובידה שקיות רבות. "עכשיו כשיש לנו מייבש כביסה אני יכולה להרשות לעצמי לקנות מצעים ומגבות חדשים. עד עכשיו כיבסתי אותם לעתים רחוקות כי היה לוקח מספר ימים עד שהיו מתייבשים…" הסבירה בשמחה. "ובעלך, היכן הוא?" שאלה אותה רות. השכנה נבוכה "עובד שעות נוספות…" אמרה. בימים הבאים הבחינה רות כאשר היתה חוזרת מריצת הבוקר שלה, ששגרת יומם של משפחת כהן השתנתה. לא עוד שירי בוקר שמחים וארוחות משותפות. מר כהן מיהר לצאת מוקדם מהבית לעבודתו וגברת כהן החליטה לקחת עבודה נוספת כפקידה בבית העיריה. בפעם הבאה שראתה אותה גברת לוי היא היתה סחוטה מעייפות ושאלה, "תוכלי להמליץ לי על מנקה? שנינו כל כך עסוקים שאני לא מגיעה לזה בכלל, הבית נראה נורא." רות נתנה לה את מספר הטלפון של המנקה שלה. בפעם אחרת שגברת כהן דפקה בדלת היא ביקשה טלפון של מורה פרטית לילדים "הם לא מבינים את שיעורי הבית ולי אין את הזמן לשבת איתם." רות הפנתה אותה למורה פרטי וסגרה את הדלת מהורהרת. כשבעלה חזר הביתה שאלה אותו "תגיד, שמת לב לשינוי אצל משפחת לוי?" "כן," ענה בעלה "הם קנו רכב שני כדי שאשתו תוכל לצאת לעבוד…" "לא לכך התכוונתי,", אמרה רות "התכוונתי לזה שהפסיקו לשיר בארוחת הבוקר." "פחחח" נחר בעלה בבוז "את והשטויות שלך, מה אכפת לי משירים בארוחת הבוקר." אמר, ופנה לישון.
מרבה נכסים מרבה דאגה" (אבות, פרק ב' משנה ז'). במקומות רבים בעולם חיים ילדים שאין להם צעצועים יקרים של "פישר פרייס", הם משחקים עם חתיכת חוט וכמה אבנים. ואם יביאו להם צעצוע יקר של פישר פרייס, אחרי 5 דקות משחק ימאס להם ממנו. ואם נשים לב טוב, גם לילדים שלנו נמאס אחרי 5 דקות של משחק. ומה אנחנו עושים אז? קונים צעצוע אחר. אנחנו לוקחים חלק כל כך גדול בתרבות הצריכה, ששכנו את הפשטות של הדברים. שאפשר להמציא משחקים באמצעות הדמיון. שאפשר לדבר, לצחוק, להמציא סיפורים בהמשכים, וזה לא עולה כסף. כולנו צוברים וצוברים הון ורכוש שלא ישארו איתנו אחרי שנמות. העשיר האמיתי הוא זה שיסתפק במעט שיש לו (ואומר הרשב"ג- לא ימעיט ממנו) ולא יפזול למה שיש לאחרים, כי פזילה לרכושם של אחרים מובילה לחמדנות (לא תחמוד!), חמדנות מובילה לגזל (לא תגנוב!) וגזל, לא עלינו, מוביל לשפיכות דמים. אל תמעיטו במה שה' הקציב לכם בעולמו, והיזהרו במה שאתם מבקשים לעצמכם.
"כתר מלכות"/ ר' שלמה בן גבירול
אתה נמצא-
ולא יַשִּיגְךָ שֵׁמַע אֹזן ולא ראות עין.
ולא ישׁלֹט בְּךָ איך ולמה וְאַיִן.
אתה נמצא-
אבל לעצמך. ואין לְאַחֵר עִמְּךָ.
אתה נמצא-
ובטרם הֱיוֹת כל זמן הָיִיתָ. בלי מקום חָנִיתָ.
אתה נמצא-
וסודך נעלם. ומי יַשִּיגנּוּ. עָמֹק עָמֹק מי ימצאנוּ.