זוג חגג את חתונת הזהב שלהם, החיים השקטים והרגועים שלהם לאורך השנים היו לשיחת העיר, עיתונאי מקומי הגיע לראיין אותם בקשר לסוד הנישואים שלהם.
ובכן, זה מחזיר אותנו לירח הדבש שלנו,"הסביר הבעל, ביקרנו בגראנד קניון, ועשינו טיול למטה רכובים על פרדות."
לא עבר זמן רב, והפרד של אשתי מעד. אשתי אמרה בשקט 'פעם ראשונה'.
התקדמנו עוד קצת, ושוב הפרד של אשתי מעד. אשתי אמרה בשקט 'פעם שנייה'.
לא עברנו חצי קילומטר, והפרד של אשתי מעד בפעם השלישית. אשתי שלפה בזריזות אקדח מארנקה, וירתה בפרד למוות.
התחלתי להטיף לה על הדרך שבה היא טיפלה בפרד, כשהיא הסתכלה עליי ואמרה בשקט: 'פעם ראשונה'.
זאת אולי האופציה היחידה שלא יהיו וויכוחים בין בני הזוג…
בפרשיות המספרות על היחסים בין אמותינו לאבותינו מבחינים מיד שכל האבות מתווכחים ורבים עם האמהות:
א. אברהם ושרה – על הגר וישמעאל.
ב. יצחק ורבקה – כל אחד אוהב בן אחר ורבקה גם מרמה על בעלה.
ג. יעקב ורחל – ביחס להולדת הבנים.
הזוג המושלם, אם יש בכלל דבר כזה, איננו הזוג הנוצץ אלא 'הזוג העובד והלומד', זוגיות שבה כל אחד עובד על עצמו ולומד את השני.
זוגיות טרייה, מלווה בשיאים מטורפים עם אורות גבוהים המאירים את תחילת הדרך וגורמים לנו לדמיין כי אלו החיים.
עם הזמן האורות מתעמעמים והדרך מתפתלת, ואז מה?
סרט או רומן לא יכולים להרשות לעצמם לספר על זוג רגיל ביום רגיל מכיוון שהעלילה איננה מרתקת, או ליתר דיוק, כאילו לא קיימת כלל.
סיפורים רבים מסתיימים בהתמסדותו של הקשר: ״והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה…״ לאחר מכן לא נותר מה לספר.
אם זוגיות היתה שעתיים סרט, אז ״סבבה״. אבל זוגיות זה להיפתח, להכיל שונות ולהתמודד עם קשיים. אהבה אמיתית גורמת לשינוי פנימי. זה לא קל.
העלילה האמיתית מתחילה הרחק מאור הזרקורים, ביום רגיל של זוג רגיל: שם, בין סחיבת הקניות למי ישטוף את הכלים, יכול להתרקם קשר עמוק וארוך טווח.