קשה יש רק בלחם

בקעה בקעה, התמלאי דינרי זהב:

הגמרא מספרת שפעם אחת הגיעו תלמידיו של רשב"י ורצו ללכת לחו"ל להתפרנס ולחזור לארץ ישראל כעשירים וללמוד תורה מתוך נחת.

הוציא אותם רשב"י לבקעה ואמר: "בקעה בקעה, התמלאי דינרי זהב". והיתה הבקעה מתמלאת דינרי זהב.

אמר להם רשב"י: כל מי שרוצה ליטול מדינרי הזהב ילך ויטוך אך שידע שמהעולם הבא שלו הוא נוטל!

וצריך להבין, מה הפריע כל כך לרשב"י, האם לא הגיוני יותר ללמוד תורה מתוך נחת כעשיר?

אומרת התורה: "אם בחוקותי תלכו".

רש"י כתב על הפסוק הזה: "שתהיו עמלים בתורה".

כלומר, העמל בתורה הוא חלק מההליכה בחוקותיו של ה'. תורה בלי עמל איננה תורה שלמה.

ומה כל כך גדול בעמל, מדוע הוא כל כך חשוב?

נתאר לעצמנו שני אחים תאומים. האחד חכם מאוד, שהגיע לאמו עם ציון 100 במבחן. אחיו לעומתו, לא ניחן בשכל מבריק והוציא ציון 80 במבחן.

מי גדול יותר?

ממבט ראשון היינו חושבים שמי שהוציא 100 הוא הגדול מביניהם.

אך מה נאמר אם זה שהוציא 100 לא התאמץ ואחיו כן – מי יותר גדול?

וודאי שמי שעמל!

מדוע? – כי הוא הוא התקדם בחיים, הוא יצר משהו משלו!

לצערנו, בעולם בו אנו חיים, מי שהוציא 100 חשוב יותר, כיוון שאנו צריכים תוצרת, תפוקה ולא מעניין אותי מי עמל ומי לא.

גם בבתי הספר, רגילים למדוד תלמיד לפני ציוני הבגרות ואפילו בישיבות חשובות רגילים למדוד את התלמיד לפי מספר דפי הגמרא שסיים.

בעולם המודרני אנו מנסים כמה שיותר ליצור חיים נוחים, ללא עמל – אין צורך לפתוח ברזים, להוריד מים בשירותים או להוציא נייר באופן מכאני,  הכול פועל על פי מכשור מתקדם. דבר זה גורם לאדם למצוא כמה שיותר נחת גם בלימוד וזה דבר לא טוב.

על האדם לדעת שהנוחות צריכה לרומם אותו בחיים ולא להנמיך את קומתו ולפנות ליבו לבטלה.

תרבות המערב, הנשלטת בידי הנצרות חינכה אותנו הפוך מהתורה. לדבר זה יש שורשים עמוקים עוד בהיסטוריה:

תרבות יוון – סמרטוטיות של מוסר. תאוות פרועות ובלי נשלטות.

הנצרות – יש"ו ביטל את כל המצוות ועיקר המצוות מבחינתם הם בלב.

תרבות המערב – מציגה חולשה כללית של תפנוקים.

לעומת גישות אלו לימדונו חכמינו:

"ארץ אשר אבניה ברזל" – אלו תלמידי חכמים וכל תלמיד חכם שאינו קשה כאבן אינו תלמיד חכם.

"כי מיץ חלב יוציא חמאה" – במי אתה מוצא חמאה של תורה? במי שמקיא חלב שינק משדי אמו עליה.

התורה דורשת מהאדם להיות גיבור והאמת, אם לא היינו כאלה במשך הגלות היינו נמחקים מזמן, כמו כל שאר האומות.

"אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו".