סוגי הברכות לבנות ולבנים
"בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה" (בראשית מח, כ).
רבותינו פירשו שיש בפסוק זה הוראה לדורות שהברכה שהאב מברך את בניו תהיה: 'יְשִׂמְךָ אֱ-לֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה'.
ויש לתמוה, הרי הבנות זוכות לברכה נפלאה – 'ישימך א-להים כשרה רבקה רחל ולאה', וכי לא היה ראוי יותר לברך אף את הבנים – 'ישימך א-להים כאברהם יצחק ויעקב'?
בחידושי הגרי"ז (רבי יצחק זאב הלוי בן ר' חיים סולוביצ'יק זצ"ל) מובא ביאור יפה על שאלתנו וזו תשובתו:
"הנה כל השבטים גדלו והתחנכו על ברכי יעקב אבינו בארץ כנען וזכו על ידי כך להיות שבטי יה, אך מנשה ואפרים לא זכו לכך, ולא עוד אלא שגדלו בארץ מצרים מקום הטומאה של עבודה זרה וגילוי עריות, ואף על פי כן זכו להגיע למדרגת השבטים, זהו הברכה שמברכים כל אדם מישראל שלא יהיה מושפע מסביבתו תהא אשר תהא כאפרים ומנשה בארץ מצרים".
וכן אמר הרב נריה זצ"ל על הפסוק – "וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה", שבארץ ישראל, וסמוך ליעקב אבינו, די בחינוך שהוא בבחינת 'אש'. אולם במצרים, ובתוך החברה המצרית, היה צריך יוסף להגדיל את האש עד כדי 'להבה', בשביל שיזכה לגדל את אפרים ומנשה להיות ראויים להשתייך לבית ישראל.
כידוע, הבנים הגדלים יותר מחוץ לבית יכולים להיות מושפעים מאוד מהחברה הסובבת אותם לעומת דרכן של בנות ישראל הנתונות יותר בחיק משפחתם.
את בחורי ישראל נדאג לברך שלא יושפעו מהשפעות זרות כאפרים ומנשה ואת בנות ישראל נדאג לברך שידעו לכלכל את משפחתם בצורה המועילה ביותר כאמותינו ז"ל.