מה היינו עושות בלי התורה שתכווין אותנו? כל החיים אנחנו מנסות וטועות, סוללות לעצמנו את דרכינו בקושי רב ומקוות שבדרך שסללנו יצעדו ילדינו, שהם לא יצטרכו לעבור את הקשיים והנסיונות שעברנו אנחנו. שהם יפסעו בדרך מוכנה מראש, קלה יותר. כיוון שאנחנו כבר היינו שם, כבר ניסינו וחווינו, אנחנו יודעות הכי טוב מה נכון עבורם.
אתמול הלכתי עם בני התינוק אל הדואר, לאסוף חבילה. הדואר נמצא במרחק הליכה קצר מביתי. הבעיה היתה שמזג האוויר מעט התנכל אלינו, השמיים היו מעוננים ואפורים ונראה היה שגשם עומד לרדת. מיהרתי לאסוף את החבילה שלי לפני שיסגרו את בית הדואר ולחזור הביתה, אבל אז החל לרדת גשם. זרזיף טיפות שהלך והתחזק. לרגע חלפה במוחי מחשבה לחזור לאחור (מרחק של כמה דקות הליכה) ולהמתין מתחת לגגון במרכז המסחרי, אבל אז נזכרתי שאם אצעד עוד 30 שניות בשביל ואפנה ימינה אגיע למתנס, שם אוכל לשבת בנחת עם בני התינוק ולהמתין שהגשם יפסק. ואכן, כך עשיתי. חסכתי לעצמי זמן, דרך, ועמידה בחוץ בקור עם עגלת התינוק. אבל הסיבה היחידה שידעתי את זה- היתה שעשיתי את הדרך הזו פעמים רבות בעבר. לו זו היתה הפעם הראשונה שאני צועדת בדרך מבית הדואר לביתי, הייתי חוזרת לאחור לגגון של המרכז המסחרי, ומחכה בחוץ בגשם ובקור, מבזבזת זמן ונרטבת.
אתן מבינות? אני ידעתי שיש מקום טוב יותר בקרבת מקום, כי אני מכירה את הדרך. הרבה יותר קל כשאנחנו יודעות מה מצפה לנו בהמשך הדרך, היכן המקומות הבטוחים והיכן המקומות שיש להתרחק מהם כמו מאש. אבל המציאות היא כזו שאנחנו לא באמת יודעות. לו היינו יודעות למשל שאם ניקח פניה מסוימת נחסוך פקק תנועה של שעתיים, ברור שהיינו לוקחות אותה! אבל במציאות, אנחנו לא רואות ממעוף ציפור את כל מפת הכבישים, לכן נפספס את הפניה ונמתין שעתיים בפקק. לא נצטער על כך, כי לא ידענו שישנה דרך אחרת. לו היינו יודעות שיש דרך אחרת, תארו לכן כמה היינו מתאכזבות. תארו לכן שהיה מעין מגדלור שיכווין אותנו ויצעק לנו הוראות כמו "גברת! אם תלכי בדרך הזאת, תבזבזי שנתיים מהחיים שלך!" או "סליחה, הכביש הזה הולך ומתפתל, אבל בסוף מגיעים לראש צוק שהדרך היחידה לרדת ממנו היא בצניחה חופשית". אז הקשבנה בנות, יש כזה מגדלור. זו התורה הקדושה שלנו, מגדל-אור עצום שהעניק לנו בורא עולם. אנחנו כמו ילדים, מתעקשים לסלול את דרכינו לבד, אבל יש מי שמכווין ומאיר לנו את הדרך, ואם רק נדע לפתוח את הלב ואת האוזניים, אם רק נפסע בדרך שריבונו של עולם סלל לנו, נחסוך כל כך הרבה שברונות לב וזמן. אם רק נלך בדרכה של תורה.