סבלנות התפילה פועלת:
באחד מהקרבות שערך נפוליאון הגיע למוסקבה וערך עליה מצור כדי להתיש את התושבים ולכבוש את העיר.
אך לשוא, עוברים הימים והעיר לא נכנעת.
כמה מהקצינים הבכירים הגיעו לנפוליאון ואמרו לו לוותר על כבישת העיר ולחזור לצרפת.
חשב נפוליאון, טיכס עצה ואמר: אני והרמטכ"ל נתחפש לאיכרים רוסים ניכנס לעיר ונבדוק את המצב של התושבים אם הם מיואשים ויכנעו או שיש עוד זמן ונדע כיצד לפעול.
התחפשו והסתובבו בתוך העיר, ושמעו שהאנשים ממש מיואשים ועוד כמה ימים העיר נכנעת.
היו שם כמה חיילים רוסים ואחד מהם היה בעבר בצרפת וראה את נפוליאון והוא אומר לחברים שלו: חבר'ה האיש הזה שם זה נפוליאון… הסתכלו החיילים ושאלו אותו אתה בטוח? ענה להם מאה אחוז!
נפוליאון והרמטכ"ל שמו לב שהחיילים שם מתלחשים ומצביעים עליהם אמר הרמטכ"ל לנפוליאון בחוצפה: תביא לי עוד כוס מיד!!!
כשהגיע נפוליאון עם הכוס קם הרמטכ"ל המחופש הוריד לו סטירה מצלצלת וצעק עליו: כמה זמן לוקח לך להביא את זה! קילל אותו, דחף אותו על הרצפה, בעט בו, ירק עליו ואח"כ גרר אותו החוצה תוך כדי שהוא מפטיר בעצבים: חכה מה אני יעשה לך בבית!!!
החיילים הסתכלו בהלם ואמרו אחד לשני: אין אדם בעולם שיעז לעשות דבר כזה לנפוליאון, כנראה זה לא הוא!
רק יצאו מהעיר נשכב הרמטכ"ל על הרצפה נישק את העליים של נפוליאון ואמר לו תסלח ותמחל כל מה שעשיתי היה רק כדי שתישאר בחיים לא הייתה לי ברירה!!!
צחק נפוליאון ונתן לו עליה בדרגה ואמר: הסבלנות משתלמת, אנחנו עוד נכבוש את העיר הזו!
יעקב אבינו מכנס את כל בניו ומברך כל אחד ואחד מהם.
את אחרון בניו, בנימין, ממשיל יעקב לזאב: "בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף, בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל".
וצריך לבאר למה בנימין משום דווקא לזאב?
אומר המדרש שזה משום שהמקדש נבנה בחלקו של בנימין, ומה שנאמר "בנימין זאב יטרף, בבקר יאכל עד" – הכוונה להקרבת התמיד של שחר. "ולערב יחלק שלל" – הכוונה לתמיד של בין הערביים.
והדברים צריכים ביאור, הרי יש חיות הטורפות יותר מזאב ומדוע לא המשילו יעקב להם?
ידוע שדרכו של הזאב לטרוף את הקרבן, אך לא תמיד לאכול אותו ממש באותו זמן (בניגוד לאריה הדורס ואוכל מיד), כך גם התמידים ובמיוחד של בין הערביים, לא היה תמיד קרב כולו בתוך אותו יום, אלא הקטר חלבי ואברי התמיד היו קרבים במשך כל הלילה.
הדבר בא לרמז שלא תמיד התוצאה והשכר של הקרבן יורגש באופן ממשי ומידי, לפעמים השכר והכפרה שוהים לבוא – ורק לערב יחלק שלל. רק כשמגיע הערב (הסתר פנים), זוכים לשלל של הטרף.