מידת הסבלנות
ילד אחד ישב במטבח עם סבתו והתלונן בפניה על כך ששום דבר לא מסתדר לו: “אמא כועסת עלי, רבתי עם החבר הכי טוב שלי, קשה לי בבית הספר… נמאס לי כבר!!!”
הסבתא הקשיבה בשקט לדבריו וחיבקה אותו באהבה.
“אולי אתה רוצה לאכול משהו טעים?” שאלה אותו.
“בטח”, הוא ענה לה.
“אז הנה, קח לך מעט שמן”, אמרה הסבתא.
“איכס!!!” – אמר הילד ועיקם את פרצופו, “זה ממש דוחה!”
אמרה הסבתא: “אז אולי, אתה רוצה כמה ביצים טריות? או כוס קמח? או בעצם אולי תעדיף כפית של אבקת אפיה?”
הילד התחיל לאבד את סבלנותו ואמר לסבתו: “סבתא, מה יש לך? כל הדברים האלה ממש מגעילים!”
ענתה לו הסבתא: “אתה צודק נכד שלי, לכל אחד מהדברים האלה יש טעם נורא. אבל תראה מה קורה להם כשמערבבים אותם יחד – הם הופכים לעוגיות טעימות!… אז מה אתה אומר נכד שלי? נלך לאפות יחד קצת עוגיות…
בפרשת השבוע אומר יעקב לעשו:
"ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה והילדים… עד אשר אבוא אל אדני שעירה".
יעקב מסרב ללכת עם עשו בטענה שאינו יכול ללכת כל כך מהר אך הוא מבטיח שבעתיד הוא יגיע לעשו לשעיר.
חז"ל מיד מרגישים שיעקב משקר לעשו, שהרי מעולם לא שמענו שיעקב נפגש עם עשו בשעיר?
אומרים חז"ל שיעקב תיאר לעשו את מצבם בעולם הזה:
עשו – מלשון עשוי, הוא מושלם, כוחני ואגרסיבי, בעל ממון רב וצבא מיומן.
יעקב – עם משפחה וילדים איטיים ולא מגיע לקצה קרסוליו של עשו, מבחינת העוצמות והכוח.
יעקב אומר לעשו, אחי היקר, אתה אמנם חושב שאתה מושלם ושאין בכוחי להשיג אותך אך דע לך שלי יש קצב משלי, אמנם אני איטי וסבלן אך יום יבוא ואני אגמול לך על כל הרע שעשית לי ועוד אשיג אותך.
אותו היום מתואר במקרא בדברי הנביא עובדיה: "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה".
במהרה בימינו אמן.
שבת שלום.