הלחץ החברתי והשלכותיו:
השנה היא שנת 1964. בשעה 19:30 בפרברי ניו יורק נשמעו צרחות נוראיות. אדם מטורף רצח את קטי ג'ינוביס, אמריקאית ממוצא איטלקי.
אנו היינו מצפים שככל הנראה אנשים יחלצו לעזרתה של קטי אך למרבית הפלא הדבר לא קרה.
כשהגיעו החוקרים לברר מדוע אף אחד לא נחלץ לעזרתה של קטי העלו בחכתם את הממצאים הבאים:
29 איש שמעו את הצרחות של קטי.המשטרה הראשונה הוזמנה רק לאחר 35 דקות מרגע הרצח.
כששאלו את האנשים מדוע הם לא חשו להזעיק עזרה כששמעו את הצרחות הם ענו: סמכנו על חברינו שהם בטח יזעיקו עזרה.
מכאן ואילך הומצא התופעה הנקראת בפי הפסיכולוגים: "אפקט הצופה מן הצד".
לחץ חברתי הנו אחד מהלחצים הקשים ביותר שקיימים. אדם לא רוצה להתבלט ולהראות שונה מיתר חבריו, משפחתו וסביבתו ולכן מתנהג כמותם, אף אם הוא חושב שהם אינם צודקים.
לאחר הקדמה זו ננסה לחשוב על נח, עליו מעידה התורה: "איש צדיק תמים היה בדורותיו" ועל פי דעה אחת, כל שכן אם היה בשאר הדורות היה צדיק.
מה המיוחד בנוח ששיבחה אותו התורה כל כך?
נח לא הושפע מלחצים חברתיים, הוא היה נאמן לקב"ה על אף כל הנסיונות.
גם אנחנו מיד פעם הולכים שבי אחר התרבות של מרבית האנשים בעולם ואיננו עוצרים לשאול את עצמנו: למה, למה אני עושה את זה? האם זה טוב? האם זו האמת?
יום אחד עשו החוקרים ניסוי. הם נתנו לאדם לשמוע צעקות "הצילו הורגים אותי". סביבו היו שחקנים ומצלמה נסתרת אך הוא לא ידע זאת. כל השחקנים ישבו במקום ולא התרגשו מהצעקות. האדם שלא ידע דבר שאל לפשר הדבר והם ענו לו: זה בסדר, ככה זה פה. והנה שוב פעם ושוב פעם הוא שואל את אותה השאלה וכולם עונים לו את אותו הדבר והוא לא זז ממקומו שהרי אמר לעצמו: איני יכול להיות יוצא דופן מכולם.
אבל נח כאברהם העברי – "כל העולם מעבר אחד והוא מעבר השני".
יהי רצון שנהיה באמת קשובים לפנימיותנו, לנשמתנו ונזכה, על אף כל הקשיים הנקרים בדרכנו, למצוא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם.
שבת שלום.