כולנו מנסות לנווט את הספינה שלנו בין אינספור מטלות במהלך היום, בין ניהול בית- כביסות, בישולים, נקיונות, לעבודה, לילדים ולכל מה שכרוך בהם. מהרגע שהם מתעוררים בבוקר ועד שהם הולכים לישון בערב אנחנו סביבם, כולל הסעה למסגרות, טיפול בצרכים הבסיסיים שלהם, עזרה בשיעורי בית, חוגים וחברים ומדי פעם, תוך כדי שטיפת כלים או תליית כביסה, גם ניהול שיחה איתם בחצי אוזן. אנחנו רוצות לדחוס עוד לשגרה הבלתי אפשרית הזאת- אם אפשר גם להתנדב או לעזור לחברה, להתפלל לפחות תפילה אחת ביום, ללכת מדי פעם לשיעור תורה או לחוג שיעשה לנו טוב לגוף ולנפש, וגם להקדיש זמן לזוגיות שלנו בכלל ולבן הזוג בפרט. אבל אלו מותרות, מה עם לישון? לאכול? איך אפשר לדחוס כל כך הרבה דברים ביממה אחת?
מסופר על פרופסור אחד, מרצה באוניברסיטה שהגיע ללמד את הסטודנטים על חשיבות ניהול זמן נכון. הוא הניח על השולחן אקווריום ענק, שקוף וריק, וחיכה עד שהאולם יתמלא בסטודנטים. ברגע שהתמלא האולם, נעץ בהם מבט נוקב ושאל בקולו הרועם: "מי כאן חושב שהוא מנהל את זמנו בצורה מוצלחת?" הורמו מספר ידיים לאוויר. הפרופסור הוציא מתחת לשולחנו שק עם אבנים עגולות וגדולות, ושפך את תכולתו לאקווריום. הוא פנה אל אחד הסטודנטים שהצביעו ושאל- "האם יש לי מקום להכניס אבנים נוספות?" הסטודנט הגיב שלא, האקווריום כבר מלא עד אפס מקום. המרצה הוציא שק קטן יותר ובו אבני חצץ ושפך את תכולתו אל האקווריום. אבני החצץ התגלגלו בין האבנים הגדולות ומילאו את הרווחים. הסטודנטים צחקו. "ועכשיו-" הרעים בקולו הפרופסור, "האם יש לי מקום נוסף באקווריום?", הסטודנט שענה בתחילה התבונן באקווריום המלא על גדותיו וענה- "עכשיו, אני בטוח שלא." הפרופסור הוציא שקיק קטן מתיקו ושפך את תכולתו אל האקווריום- השקיק היה מלא בחול. הסטודנטים התבוננו זה בזה בחיוך, ואותו סטודנט שענה הגיב במבוכה עוד לפני שנשאל- "זהו! עכשיו בוודאות האקווריום מלא! אתה לא יכול להכניס עוד גרגיר!", ואז לראשונה חייך המרצה, לקח את בקבוק המים שהונח על השולחן ושפך את תכולתו אל האקווריום.
מבינות? תמיד יש מקום לעוד. אנחנו רואות את זה כשמגיע תינוק חדש למשפחה, ואנחנו תוהות, כיצד נצליח להתנהל עם שניים, הרי אחד היה לנו כל כך קשה, או – כיצד נסתדר עכשיו עם שלושה?! השניים שהיו לנו עד עכשיו "גמרו" אותנו. התשובה היא שזה אפשרי, אנחנו רק צריכות למצוא את הדרך, ללמוד איך להתנהל, והכי חשוב- לפנות לנו מההתחלה מקום לדברים שאנחנו לא רוצות לוותר עליהם- גם שינה נאותה, שיעור תורה או חוג פילאטיס. ה' נתן בנו הרבה כוחות, ובעזרת תכנון, חשיבה מראש והרבה אמונה שזה אפשרי- זה אפשרי.
