מה עדיף – דומה או שונה?
לאחר שריש לקיש, החברותא של רבי יוחנן נפטר, היה רבי יוחנן שרוי בעצבות נוראית. הלכו חכמים לחפש לרבי יוחנן חברותא אחרת כדי להוציא אותו מהעצבות בה היה שרוי ומצאו את רבי אלעזר בן פדת, שהיה גאון גדול.
אך לשוא, חכמים שוב ראו את רבי יוחנן עצוב ושאלוהו לפשר הדבר.
אמר להם: כשלמדתי עם ריש לקיש הוא היה מקשה כמה וכמה קושיות על כל דבר שהייתי אומר אך רבי אלעזר רק מחזק את דבריי ואינו מתנגד להם. בחברותא כזה, שאינו חולק על דברי אלא רק מסכים אתם, איני חפץ.
אם נתבונן היטב בפרשת בראשית, נשים לב שכל הבריאה בנויה מהפכים:
- אש ומים (מהם ברא הקב"ה את השמים).
- אור וחושך.
- מים מעל ומתחת לארץ.
- יצר טוב ויצר הרע (שנקרא בפי חז"ל "טוב מאוד").
- עפר ונשמה (=האדם).
- האיש והאישה שהפוכים זה מזה – "אעשה לו עזר כנגדו".
מה זה בא ללמד אותנו על אופן הבריאה של הקב"ה?
המחשבה הרווחת בקרב בני האדם, היא שהדבר הטוב ביותר שלא יהיו מחלוקות, ניגודים וריבוי דעות.
אמנם נופתע לגלות שחז"ל מורים לנו שדווקא הניגודיות משלימים זה את זה וביטאו זאת בלשונם: "קנאת סופרים תרבה חכמה", כלומר, אם ברצונך להפרות את המחשבה, לגרום לאנשים להתפתח בתחומי הדעת עליך ליצור ניגודי דעות בין בני האדם.
עכשיו גם נבין את מאמר חז"ל: "טוב – זה יצר הטוב, מאוד – זה יצר הרע".
ומה כל כך טוב ביצר הרע?
התשובה היא, שהוא גורם ליצר הטוב לצאת אל הפועל ביתר שאת.
גם בטבע, בלי התנגדות אין אנרגיה ואין דחף וממילא הטוב לא יכול לבוא לידי ביטוי באופן השלם ביותר.
לכן אמרו חז"ל: תלמידי חכמים, החולקים זה על זה, מרבים שלום בעולם, כי רק בריבוי הדעות יוכל השלום האמתי לצאת אל הפועל (הרב קוק).
שבת שלום.